בתי הספר שבהם למדו בני המשפחה

 

 

שפת הלימוד בירושלים. בסוף המאה ה - 19 ובתחילת המאה ה - 20 עדיין לימדו במרבית בתי הספר בשפות 'נוכריות'. בבתי הספר של 'עזרה' לימדו בגרמנית ובכי"ח לימדו בצרפתית ואילו האשכנזים למדו בשפת האידיש. המשכילים בירושלים הקימו את "חברת מדברי לשון הקודש" שתבעו ללמד רק בשפה העברית, ואילו החרדים שהיו הרוב המכריע בישוב, התנגדו בצורה נמרצת לכל ניצן של השכלה ובייחוד ללימוד בשפה העברית. גני הילדים ובתי הספר המודרניים החלו להתפתח רק בעשור השני של המאה ה - 20 עם הקמתם של הגימנסיה העברית וביה"ס תחכמוני בירושלים.
מאורעות תרצ"ו (אפריל 1936) מאורעות אלה היו פתיחת דמים קשה לקרב מכריע שערכו הערבים על דמותה של ארץ ישראל. היו אלה פרעות שארכו שלוש שנים והסתיימו בהישג מדיני לערבים עם פרסום הספר הלבן של מלקולם מקדונלד (17 למאי 1939). ההגנה בירושלים הייתה כבר מאורגנת ועמדה כולה על המשמר. מאות חברים ובני נוער עזבו את עבודתם, את לימודיהם ועמדו הכן בפרברי השכונות. עשרות סיירים, רצים וקשרים מבני הנוער סבבו ברגל ועל גבי אופנים והעבירו ידיעות על הנעשה בכל חלקי העיר

 

ç
ç
ç
ç
ç
ç
ç

ה"חדר" בבית היתומים דיסקין
ה"חדר" בשערי חסד
ה"חדר" בבית יהודה
בית ספר תחכמוני ירושלים
בית ספר לבנות ג' בירושלים
בית ספר כי"ח  – אליאנס
בית ספר סנט ג'ורג
בית ספר בית הכרם
בית ספר הגימנסיה העברית
בית ספר דתי מעלה ירושלים
בית ספר בית חינוך לילדי עובדים
בית ספר בורוכוב גבעתיים
בית ספר גבעת שלום תל אביב
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
בית ספר תיכון עירוני ה' תל אביב
בית ספר אורט סינגאלובסקי
בית ספר ופנימייה "הדסים
 

הלימודים ב"חדר" ובישיבה

 
"החדר" בביה"כ בשכונת בית יעקב

 

ה"חדר" והישיבה ב בית היתומים דיסקין

 
 

פנחס-ניסן בן אהרון ופסיה צוקרמן נולד בצפת בשנת 1868, התייתם מהוריו בגיל צעיר והתחנך בבית היתומים דיסקין בעיר העתיקה בירושלים. במאמרו של אברהם משה לונץ (א. מ. לונץ, מורה דרך. ירושלים תרנ"א (1891) מהדורה מצולמת בהוצאת אריאל 1979. עמ' 150 - 151) נאמר כי "בית היתומים דיסקין נוסד בשנת תר"מ (1880), הנערים לומדים בו מלאכה אצל אומנים שונים ובערב ילמדו חומש ושולחן ערוך". ואכן, פנחס שהיה כבר בן 12 למד נפחות ופחחות ויצר מוצרים שימושיים. לדברי גב. וינגרטן, כלי המטבח שעשה פנחס מוצגים עד היום ב"מוזיאון חצר הישוב הישן" בעיר העתיקה. מומלץ לבני המשפחה לבקר במוזיאון כדי לראות את המוצגים 

 
     
 

ה"חדר" בשערי חסד ובישיבת עץ חיים

 
 

משה נגלר נולד בשנת 1913 והתייתם מאביו בשנת 1917. שנה לאחר מכן בהיותו בן 5 הכניסה אותו אלקה אמו ל"חדר" בשכונת שערי חסד. בגיל 9 לאחר שהצטרף למשפחת צוקרמן בשכונת שערי צדק, הוא עבר בשנת 1922 ביחד עם זבולון צוקרמן (הצעיר בילדי צוקרמן שהיה גם בן 9) לישיבה של תלמוד תורה "עץ חיים" שבשכונת מחנה יהודה. הישיבה הליטאית - עץ חיים, נוסדה בחצר "החורבה" של רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה, אולם בגלל הצפיפות בנו לישיבה מבנה חדש ברחוב יפו, במרחק קצר משכונת שערי צדק. 3 שנים בילו השניים בלימודי קודש עד אשר בגיל 12 התערבה הסבתא בובע שיינה (אמא של אלקה צוקרמן) שהייתה בעלת דעות נועזות ומתקדמות, וקבעה בפסקנות: "משה וזבולון ילמדו בבית הספר המתקדם תחכמוני".

 

 ה"חדר" בבית יהודה שבשכונת בית יעקב
שלמה צוקרמן נולד בשנת 1924 וכאשר הגיע לגיל 5 התחיל את לימודיו בחדר של בית הכנסת בית יהודה שהיה במרכזה של שכונת בית יעקב. בחדר זה שנוהל ע"י הרב אדלר, למדו ילדים של בכירי העדה האשכנזית פרושית שרובם היו בני "הישוב החדש" והתנגדו לדרכם של החרדים בני "הישוב הישן" שהתקיימו מכספי החלוקה


בית ספר תחכמוני ירושלים

 

בית הספר תחכמוני נוסד בשנת תרס"ט (1909) ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורות ומורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות אדוקים. בשנת 2004 בית הספר הוא חרדי למהדרין.

בית הספר תחכמוני ירושלים

בית ספר תחכמוני ירושלים  

אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של מר תלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון. בבית הכנסת שבאולם זה, אשר נוהל ע"י עמותה, התפללו משפחות רבות וביניהן: משפ. הרב אברהם שאג ממייסדי "המזרחי" (בנו דוד נפל עם מחלקת הל"ה), משפ. ריבלין, משפ. הקצין פלייסיג, משפ. מרגוליס, החזן מנחם מנדל טירנובר, משפחות צילקר וניצן, משפ. גולדברג (אביו של מבקר המדינה) משפ. הרב מרדכי אילן, משפחות יצחק נפחא ו- מרדכי ספרוני, שהיו הגבאים האחרונים, ועוד רבים רבים.

 

 

בית ספר תחכמוני 1924

מרבית בני משפחתנו למדו בבית ספר תחכמוני בירושלים, אשר בשנותיו הראשונות נקרא "חדר תורה". במחזור ו' למד אברהם יצחק שלייפר (מסומן בעגול אדום) בנם הבכור של אסתר ואליהו לייב אריה שלייפר שגרו בשכונת אהל שלמה היא "אבו בסל" ליד מחנה יהודה. אברהם נולד בשנת 1911 ובהשפעת סבתו שיינה בלומה שטרן נרשם וסיים בשנת 1924 בית ספר זה. תמונת מחזור ו' בחצר בית הספר.  צילום איכותי: צדוק בסן ירושלים.

 

בית ספר תחכמוני 1929

משה נגלר וזבולון צוקרמן עוברים מהישיבה לביה"ס תחכמוני. היה זה בשנת 1925 כאשר האחים משה וזבולון היו כבר בני 12 החליטה סבתם הבובע שיינה שיש להעבירם לביה"ס המתקדם תחכמוני. אולם, רמת הידע שלהם בלימודי חול לא הייתה גבוהה, לכן סוכם עם המנהל שהילדים יוכלו להשתלב בתחכמוני רק בכיתה ד' ולא בכתה ו' בהתאם לגילם המבוגר.לא יקשה לשער את חבלי הקליטה של שני הבחורים הבוגרים בין ילדים הצעירים מהם בשנתיים! בשנת תרפ"ט (1929) סיימו משה נגלר וזבולון צוקרמן את לימודיהם בכתה ח' מחזור י"א בביה"ס תחכמוני כאשר היו כבר בני 16.... היה זה טכס סיום מרגש לשני הילדים כאשר כל תלמידי בית הספר עברו בשנה זו ממשכנו הישן (ברחוב שטראוס) לבית הספר הגדול והמשופץ ברחוב תחכמוני שבשכונת מקור ברוך.
בוגרי "תחכמוני" מחזור י"א תרפ"ט 1929
 את הלימודים סיימו בהצלחה 28 תלמידים. מופיעים בתמונה הבוגרים הבאים: חיים אלקינד, רפאל בן-יאיר, יעקב גאוני, אריה דרור, יעקב חפץ, אליהו חיים יפה, בנימין כהן, גדליה כהן, יעקב ניימן, אבשלום לוי, מרדכי ליפמן, משה מוצא, משה נגלר (מסומן בעיגול משמאל), יצחק נפחא, משה פינטו, זבולון צוקרמן (מסומן בעגול במרכז), יהודה שבח

 

   

 

כמו רבים מבני המשפחה, גם משה שלייפר סיים את בית הספר "תחכמוני" (מסומן בעגול). משה בן אסתר (לבית שטרן) ואליהו לייב אריה שלייפר, הפסיק את לימודיו ב"חדר" של "תלמוד תורה עץ חיים" ובהתערבותה של הבובע שיינה סבתו, התקבל לבית הספר תחכמוני. בשנת 1928 בהיותו בן 12 , התחיל ללמוד בכתה ה', למרות שעל פי גילו היה צריך ללמוד בכיתה ו'. המעבר מהחדר של תלמוד תורה לבית ספר מודרני היה בודאי מלווה בקשיים רבים, אך משה התגבר על תכנית הלימודים ובגיל 16 סיים בהצלחה את כתה ח' וקבל תעודת גמר.

 
 

מקהלת בית הספר.

מקהלת בית ספר תחכמוני

מקהלת התלמידים של בית הכנסת תחכמוני בירושלים, בניצוחו של ד"ר צבי טלמון, הייתה מהידועות והמפורסמות בעיר. המקהלה הביאה לביטוי ערכי מסורת מתקדמים. בתמונה: מקהלת התלמידים עם החזן הראשי מנחם מנדל טירנובר.

 

לתאור בית הכנסת
תחכמוני - ראה כאן

צוות המורים.
בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שלא היו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מסורת.

אליהו (לולו) הכרמלי

כך היה גם המורה והמחנך הדגול של שלמה צוקרמן הלא הוא אליהו (לולו) הכרמלי (1891-1952). יליד חיפה שלמד בביה"ס כי"ח, לימד במנחמיה, טבריה וירושלים והיה חבר כנסת מטעם מפא"י בכנסות 1,2

שלמה צוקרמן עובר מה"חדר" לתחכמוני. בשנת 1930 בהיותו בן 6 מסיים שלמה בהצלחה את לימודיו ב"חדר" של הרב אדלר ב"בית יהודה", ושוב, בהשפעתה של סבתו שיינה, נרשם גם הוא לכיתה א' בתחכמוני. את כתה ח' של מחזור כ', שלמה מסיים בשנת 1938, אביגדור רוסמן, שהיה בן כיתתו של שלמה, מספר ש"הבחור הזה, שלמה צוקרמן, היה ה"חברהמן (ה"מסמר") של הכיתה ".
אהרון שפק,
לימים אהרון דגן הבעל של אסתר צוקרמן, נולד בשנת 1920 והחל מגיל 6 למד בבית ספר תחכמוני אותו סיים בשנת 1934 ועבר לבית הספר התיכון "בית הכרם"

 

שנת 1938.  המורים והתלמידים בוגרי מחזור כ' בבית הספר תחכמוני ירושלים.

שורה עליונה משמאל לימין 
משה ברזובסקי
ישראל בדיל 
אריה פריצקי
ישראל חביב 
אמון יצחק
בר חיים
אמנון קורקידי בר-נס 
יחזקאל בן צבי בר-שביט 
 צבי גורל

שוכבים לפנים 
משה מלין
אשר שלנג

שורה שניה משמאל לימין 
אלימלך הלברייך 
אביגדור רוסמן 
הוכמן שמואל 
דוד בקר
נפתלי שנקר
יעקב חיון 
סמי קורקוס אלוני 
סמי ברוך
שמואל ספירטוס 
טוביה בז'רנו

שורה שלוש משמאל לימין 
יוסף טויסטר 
אברהם סבן 
יצחק דברה
שורה חמש משמאל לימין 
אשר דיאבילה
יעקב כהן
אריה סלוצקי
ציון דימנט
נחום ספיבק 
שלמה צוקרמן 
יצחק הר גיל 
חיזקיה תג'ר 
שמעון בן ישראל

תודה למר אביגדור רוסמן על איתור שמות התלמידים

 

 

מומלץ לראות תמונות מביקור המשפחה
בבית הספר תחכמוני בשנת 2004

   

         
להמשך תאור בתי ספר
של המשפחה - לחץ כאן
  ל   לע
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2006 - 2014
Jerusalem - Family Geneology Site Copyright AGN © 2006 - 2014

תחקיר, כתיבה, עריכה, עיצוב: אריה גילאי
 כתובת אתר המשפחה:  www.jerusalem-family.org     כתובת אתר האספנות המשפחתי:  www.gilai.com